Skip to main content
www.bilvavi.net
  • שו”ת
  • עלון שבועי
  • שיעורים שבועי
  • חדש!
  • ספרים
  • ערכיון
  • תוכן מוסבר
  • תרומה
  • יציר קשר
  • enEnglish

Search form

SHOWCASE
  • הכרת הבורא
    • הקדמה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"א
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ב
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ג
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ד
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ה
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ו
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ז
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ח
    • בלבבי משכן אבנה - ח"ט
  • הכרת עצמי
    • סולם של עליה בהכרת ה-אני
      • דע את עצמך
      • דע את נפשך
      • דע את הרגשותיך
      • דע את מחשבותיך
      • דע את דעתך
      • דע את דימיונך
      • דע את יחודך
      • דע את הויתך
    • סדרת "דע את" - נושאים כלליים
      • דא את אמונתך
      • דע את ביתך
      • דע את ביטחונך
      • דע את גאולתך
      • דע את גופך
      • דע את ילדיך
      • דע את כוחותיך
      • דע את ליבך
      • דע את מנוחתך
      • דע את משפחתך
      • דע את עמך
      • דע את רעך - אהבת ישראל
      • דע את שמחתך
      • דא את תורתך
        • דע את תורתך מושגים
        • דע את תורתך הדרכה מעשית דרכי הלימוד
        • תיקון דרכי מסירות נפש
  • התבודדות
    • דע את התבודדותך
      • דע את התבודדותך הכנה
      • דע את התבודדותך מעשית
    • דע את נשמתך
    • המספיק לעובדי השם
    • נוספים התבודדות
  • 4 היסודות
    • הקדמות כלליות לתיקון המידות
    • מכון ארבעת היסודות
    • ארבעת היסודות | הכרה עצמית
    • Four Elements | Self-Awareness & Empowerment
    • ארבעת היסודות שורשי התנועות הנפשיות
    • מבוא לארבעת היסודות מהספר דע את נפשך
    • ארבעת היסודות | מהות הכוחות
      • ארבעת היסודות | מהות עפר
      • ארבעת היסודות | מהות מים
      • ארבעת היסודות | מהות רוח
      • ארבעת היסודות | מהות אש
    • ארבעת היסודות | איזון כוחות הנפש השליליים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית עפר
        • תיקון עצלות ועצבות
        • תיקון עצבות
        • תיקון עצלות
        • תיקון כח הריכוז
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | עפר | שמחה
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | מים
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | רוח
      • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש גאוה
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כעס
        • ארבעת היסודות | הדרכה מעשית | אש כבוד
  • דרשות
    • קורונה תש"פ
      • קורונה
      • שער הנו"ן דטומאה
    • דרשות לציבור
    • עולם האישה
      • עולמה הפנימי של בת ישראל
      • דרשות שנות לנשים
    • דרשות שנות על המידות
    • יסודות הכוחות
    • המיטב של בלבבי
    • דרשות בחו"ל
      • שיעורים בלאש אנג'לס תשס"ז
      • שיעורים בעזור נוי יורק, לייקווד,בלטימור תשס"ז
      • שיעורים ארגנטינה בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בברזיל בחודש כסלב תשע"ח
      • שיעורים בפנמה לפני ר"ה תשע"ח
    • שיחות התעוררות
    • בית היהודי
    • גאולה הפנימית
    • הדור שלנו
    • ניגונים
    • ערב רב
    • פניני תורה
    • עדויות
    • עולם הביטחון
    • עולם הדיבור
    • עולם הדמיון
    • עולמות
    • שאלות ותשובות
    • מ"ח דרכים
    • english
      • Assorted Droshos
      • Chodesh - Avodah
      • Prepping Hisboddedus
      • Practicing Hisbodeddus
      • Your Home
      • Inner Redemption Series
  • תורה ותפילה
    • תורה
      • פשט
        • סוגיות לל"ט מאלכות שבת
        • גמרא
          • מסכת ב"ב פרק א
          • מסכת ביצה פרק א
          • מסכתות שונות
        • חושן משפט
          • חושן משפט אבידה ומציאה
          • חושן משפט אדם המזיק
          • חושן משפט נזקי ממון
        • יורה דעה
      • פנימיות
        • צורת אדם
        • טעמי המצוות
        • אגדות השס באופן של בנין
        • משנה ראשונה בברכות - אגדתא
        • אהבת השם - יראת השם
          • מערכות באהבת השם
          • סוגיות באהבת השם
          • מערכות ביראת השם
          • סוגיות ביראת השם
        • פרקי אבות
          • פרקי אבות פרק א
          • פרקי אבות פרק ו
          • פרקי אבות מהר"ל
        • פרשה
          • פרשיות השנה
            • ויצא
            • תולדות
            • חיי שרה
          • שיחת השבוע תשע"ו-ח
          • פרשה תשע''ח
          • פרשה תשע''ז
          • פרשה תשע''ג-ד
          • פרשה תשס''ו
          • פרשה תשס''ה
          • פרשה תשס''ג
          • סוגיות בפרשה תשע"ט-תש"ע
          • ארבע פרשיות
          • תורת הרמז
    • תפילה
      • תפילת שמונה עשרה שלם
      • עיונים בתפילה
      • שער התפילה למבי"ט
  • מועדים
    • אלול
    • נוספים לאלול
    • ימים נוראים
      • ראש השנה
      • נוספים ראש השנה
      • יום כיפור
      • נוספים ליום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • נוספים חנוכה
    • שובבים
    • ט''ו בשבט
    • פורים
      • פורים - דרשות
      • פורים - שמחה
    • פסח
    • לג בעומר
    • שבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
    • בין הזמנים
    • ט"ו באב
    • ראש חודש
      • מהות החודש
      • מזל החודש
      • שבט החודש
      • עבודת החודש
      • החודש הזה
        • מר חשון
        • כסלו
        • טבת
        • שבט
    • שבת
      • שבת קודש
      • הכנה לשבת קודש
      • מלווה מלכה
  • פירושים
    • ספרי חסידות
      • ספר בעל שם טוב
      • ספר להב אש
      • ספר תניא
      • ספר יושר דברי אמת
      • ספר ליקוטי מוהר"ן
      • ספר ליקוטי מוהר"ן ישן
    • שלוש עשרה העיקרים
    • ספר מורה נבוכים
    • ספר מורה הפרישות ומדריך הפשיטות
    • ספר המספיק לעובדי השם
    • ספר דעת תבונות
    • ספר בית אלוקים
    • ‏ספר מסילת ישרים
    • ספר משלי
      • ספר משלי א
      • ספר משלי ב
      • ספר משלי ג
    • ספר חובת הלבבות
      • הלבבות שער היחוד
      • הלבבות שער הבחינה
      • הלבבות שער עבודת ה
    • ספר נפש החיים
      • נפש החיים שער א
      • נפש החיים שער ב
      • נפש החיים שער ג
      • נפש החיים שער ד
    • ספר דרך השם
      • דרך השם תשע"ב
      • דרך השם תשס"ח
    • מהר"ל
      • מהר"ל נתיב התורה
      • מהר"ל על ענווה
      • מהר"ל פרקי אבות
    • ספר קהלת
  • בלבביפדיה
    • בלבביפדיה | מחשבה אות א
    • בלבביפדיה | מחשבה שיעורים כלליים
    • בלבביפדיה | עבודת השם אות א
    • בלבביפדיה | עבודת השם שיעורים כלליים
מסכת ב"ב פרק א
 הבא בסדרה: גמרא בבא בתרא עיון 007
 קודם בסדרה: גמרא בבא בתרא עיון 005
  • להפסיק
  • להאזנה
  • mute
  • unmute
  • max volume
Update Required To play the media you will need to either update your browser to a recent version or update your Flash plugin.
    • להאזנה גמרא בבא בתרא עיון 006

גמרא בבא בתרא עיון 006

  • 4720 צפיות
  • הדפס
  • שלח דף במייל
  • ליצור קובץ פי די אף

בלתי מוגה

שיעור 6

הזכרנו שלש שיטות בראשונים מה הדין בעיר חדשה שאין בה מנהג, איזה סוג ועובי של כותל צריך לבנות?!

שיטת המאירי דסגי בכותל כל דהו שיחזיק מעמד לפי ראות עיני החכמים של אותו הדור. שיטת רבינו יונה שיש חיוב לבנות כותל מינימלי, והוא לבנים. שיטה שלישית שמביא המאירי שצריך כותל מקסימלי של גויל.

ביאור השיטות:

שיטת המאירי ברורה מאד כיוון דסגי בכותל זה לסלק היזק ראייה. שיטת רבינו יונה הסברנו, שחכמים חייבו לבנות מחיצה, אבל מה נקרא מחיצה דווקא מחיצה שהיא כותל, אחרת אין שמה מחיצה. מינימום להגדיר מחיצה כמחיצה זה כותל שהעובי שלו ג' טפחים. במשנה מדוייק כסברא זו, "השותפין שרצו לעשות מחיצה בונים את הכותל", הם רצו אמנם מחיצה, אבל מה הם בונים? כותל, כי אחרת זה לא מחיצה. הדברים מדוייקים להדיה ברא"ש באות ה', הגמרא לקמן שואלת "הכל כמנהג המדינה לאתויי מאי"? "לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנה". הרא"ש מביא את דברי ר"ת דאם נהגו בפחות מהוצא ודפנה מנהגם מנהג שטות הוא ולא עבדינן ליה. אבל כאשר נהגו בהוצא ודפנה "אף זה נמי קרוי מחיצה במקום שנהגו בו". חכמים הגדירו שמחיצה זה כותל דווקא, רק שאם נהגו בהוצא ודפנה זה מחשיב את זה לכותל.

הזכרנו את דברי הרמב"ן שהכל כמנהג המדינה, זה המנהג לבנות את כותלי הבתים "כמנהג בנייני העיר ולא חצרות העיר". שיטה זה מובנת לפי דברינו שחכמים תיקנו לבנות דווקא כותל ורק זה חשיב מחיצה, וכותל ודאי נקבע לפי בנייני העיר. אך הקשינו מדברי הרמב"ן שסובר שאם נהגו בפחות מהוצא ודפנה מהני הרי זה ודאי לא חשיב כותל.

שיטה ג' במאירי שצריך לבנות גוויל, לכאורה קשה מדוע צריך גוויל הרי לסלק היזק ראייה מספיק הוצא ודפנה?

במשנה מדוייק קצת כשיטה זו כי גוויל נכתב ראשון ברשימת הכתלים, משמע שעיקר שם כותל הוא גוויל.

מנהג המדינה, מהו גידרו?

ראינו חמש סיבות מדוע יש חיוב לבנות כותל והסבה החמישית הייתה מנהג המדינה.

שאלה בסיסית האם מנהג המדינה בא להחמיר או להקל או שני הדברים גם יחד?

לפי המאירי כשאין מנהג סגי לבנות כותל כל דהו לפי החכמים של אותו דור א"כ כשיש מנהג של גוויל, המנהג בא להחמיר. לפי רבינו יונה שכשאין מנהג בונים לבינים, אזי המנהג בא גם להקל וגם להחמיר, נהגו בגוויל בא להחמיר, בהוצא ודפנה, להקל. לפי היש אומרים במאירי שצריך לבנות גוויל כשאין מנהג, אזי המנהג לכאורה בא להקל. [חיפשתי הרבה בראשונים או אחרונים, מה הדין אם יש מנהג לבנות כותל מסוג יותר עבה מגוויל אולי גם אז הולכים אחרי מנהג המדינה?!].

 

מנהג המדינה והיזק ראייה, הקשר ביניהם?

מהו הקשר בין מנהג המדינה למשנתינו, האם יש דין אחד של סילוק היזק ראייה ויש דין שני של מנהג המדינה ואין קשר בין הדברים אלא שניהם יחד מגדירים את החיוב שלי מה לעשות. לפי זה אין צד לומר שמנהג המדינה בא להקל כי חכמים חייבו לבנות כותל לסלק היזק. או ששני הדינים מחוברים זה לזה חכמים חייבו אותי לבנות לפי מנהג המדינה, איזה סוג כותל תבנה? לפי מנהג המדינה.

ישנם ארבעה נידונים בראשונים בעניין מנהג המדינה (מעבר למה שכתוב מפורש בגמרא לגבי המנהג לבנות בהוצא ודפנה):

א.         נהגו בגוויל יותר משישה טפחים, שאומר תוס' שאין צורך בכך ולכן א"א לחייב לפי מנהג זה.

ב.         נהגו בגוויל פחות משישה טפחים, דעת תוס' דסגי. הרא"ש והרמב"ן חולקים, דכמו שיותר משש לא אזלינן בתר מנהג ה"ה בפחות משש, דחשיב מנהג גרוע ולא אזלינן בתרא.

ג.          נהגו בפחות מהוצא ודפנא מחלוקת ר"ת והרמב"ן.

ד.         נהגו שלא לבנות בכלל, ע"ז מביא הרא"ש שתי שיטות, שיטת היד רמה שלא מהני המנהג.

 

סברת השיטות

א.           כאשר יש מנהג לבנות יותר משישה טפחים, אם נאמר שמנהג המדינה זה סיבה עצמאית לחייב, א"כ מדוע לא ניתן לחייב לפי המנהג לעשות יותר משישה טפחים? צריך לומר, שגם למנהג המדינה יש גבול ואם המנהג הוא לא לצורך תשמישים נורמלים הוא לא יכול לחייב.

ב.            מנהג בפחות משישה טפחים, היה צד לומר שלבינים שלשה עדיף מגוויל פחות משישה כי הכותל עלול ליפול ותהיה בעייה של היזק ראייה. אבל תוס' בדף ג' ד"ה "ארבעה אמות גובה" בשם ר"ת סובר אחרת, שודאי גזית פחות משישה עומד כלבנים, הבעייה שבני אדם כשבונים גזית הם רוצים כותל עבה יותר. כלומר נידון הסוגיה בגוויל פחות משישה טפחים זה במנהג המדינה ולא בהיזק ראייה. ר"ת לשיטתו בסוגייתנו שאומר שאם נהגו בגויל פחות מארבע בונים כי זה עומד כמו לבנים. מה הסברא שגוויל ארבע לא יועיל כפי שיטת הרא"ש והרמב"ן (הרי אין היזק ראייה, ומקיים את מנהג המדינה)? הזכרנו את הרא"ש שכאשר בונים באמצע לא יכול לטעון שחפץ בהוצא ודפנה כי השני יכול לטעון שאינו רוצה לעשות מעותיו אנפראות. גוויל של שלשה טפחים, הוא עולה כמו לבנים או לא? הוא עולה יותר אז השכן יכול לטעון אני מוכן לשלם על כותל רק בצורה שבה הוא מושלם או גוויל שש, או לבנים שלש, משהו ביניים אני לא מוכן, בדיוק כמו שהרא"ש אמר שיש טענה של איני רוצה לעשות מעותייי אנפראות.

ג.            פחות מהוצא ודפנה לר"ת זה מנהג שטות, לרמב"ן אפשר לבנות אם כך נהגו. מדוע נחלקו בדין זה? את טעמו של ר"ת ניתן להבין בשני היבטים: א. בעייה של היזק ראייה, כי המחיצה תיפול וביני וביני יהיה היזק ראייה. ב. דאינו רוצה לעשות מעותיו אנפראות. הרמב"ן שחולק הולך לשיטתו שא"א לבנות כותל דק שמא יהיה היזק ראייה, לכן חייבים לומר שהרמב"ן הבין שבכותל דק אין בעייה של שמא הוא ייפול בינתיים ותהיה בעייה של היזק ראייה, (אלא למד שהבעייה היא מצד שלא רוצה לעשות מעותיו אנפראות).

ד.            כאשר לא נהגו כלל לבנות האם יש תוקף לאותו מנהג או לא? הרמה לקמן בדף ד' אות ל"ט כותב שלא יעזור שנהגו שלא לבנות כי עדיין יש איסור של היזק ראייה. אבל הרא"ש מביא שתי שיטות אחת סוברת שמהני, והרא"ש עצמו סובר שלא מהני. כך מביא גם הרשב"א דלר"ת שסובר בסוגיין דלא מהני מנהג לבנות פחות מהוצא ודפנה א"כ ה"ה לא יהני אם יש מנהג שלא לבנות כלל. לרמב"ן שסובר שאם נהגו בפחות מהוצא ודפנה חשיב מנהג אולי גם יועיל אם נהגו שלא לבנות כלל, אבל לר"ת לכאורי לא יועיל המנהג. אבל הראש מצד אחד סובר כר"ת לגבי מנהג של פחות מהוצא ודפנא ומאידך יש לו צד שיועיל מנהג שלא בונים כלל? תשובה לדבר, הרא"ש לשיטתו שהבעייה בבנייה פחות מהוצא ודפנה, שלא חפץ לעשות מעותיו אנפראות (ולא החשש של שמא המחיצה תיפול ויהיה היזק ראייה ביני וביני), אבל אם לא נהגו כלל אז לא מתחיל הטענה של איני רוצה לעשות מעותיי אנפראות כי אין מעות, הרשב"א שהקשה סובר שהבעייה בפחות מהוצא ודפנה היא שמא המחיצה תיפול ויהיה היזק ראייה עד שהם יתעצמו בבי"ד א"כ כשאין כותל כלל ודאי שתהיה בעייה של היזק ראייה. א"כ נמצא שהנידון הרביעי תלוי ביסוד המחלוקת שבנידון השלישי.

הזכרנו ברמב"ן שמבאר שהולכים אחרי מנהג הבנייה של כותלי הבית. מבואר שחכמים תיקנו כותל גמור, א"כ איך מהני לפי הרמב"ן כותל שהוא פחות מהוצא ודפנה הרי לכאורה זה מפקיע את החיוב של חכמים לבנות כותל??? תשובה לדבר שחכמים תיקנו לבנות כותל יש פה שני חיובים: מחד לסלק היזק ראייה ומאידך יש חיוב לבנות כותל. מנהג המדינה לא יכול לעקור את החיוב לסלק היזק ראייה, מנהג מדינה יכול לסלק רק חיוב ממוני ולא איסורי. ולכן לפי הרמב"ן מנהג לא לבנות לא מועיל כי יש עדיין היזק ראייה, אבל מנהג לבנות פחות מהוצא ודפנה מועיל. אבל לאחרונים שסוברים שכל סיבת החיוב הוא ממוני גרידא לכן מנהג שלא לבנות יועיל. אלו הם בעצם דברי הסמע שהזכרנו בראשית הדברים, האם האיסור תלוי בממון או לא. ר"ת והרא"ש למדו שמנהג המדינה רק מגדיר שגם דבר דק הוא כותל, בתוך חיוב חכמים, אבל אין לו כח לעקור אפילו את חיוב הכותל.

נחזור לשיטה שמביא המאירי שכשאין מנהג בונים גוויל, לפי זה א"כ מה עושה המנהג לכאורה להקל, או אפשר לומר שזה מגדיר שגם כותל יותר דק יש לו שם של כותל, כלומר שם כותל בעצם זה גוויל, רק שגם לפחות מכך אם יש מנהג יש לו שם כותל.

 

סיכום הדברים:

חידוש ראשון אמרנו שבעצם יש תקנת חכמים לבנות ולאו דווקא חיוב לסלק היזק ראייה.

חידוש שני, מה לבנות? כותל. לפי"ז יובנו דברי הראה שהזכרנו בשיעור השני שיכול לטעון שחבירו לא יכנוס לתוך שלו אפילו אם רוצה לבנות כותל עבה כי הוא רוצה לסמוך קורות על הכותל, והקשה הט"ז דלכאורה מהיכן צמחה זכות זו הרי סוף סוף הוא מסלק את היזק הראייה? תשובה לדבר חכמים תיקנו לבנות כותל גם אם סילק את היזק הראייה, נכון שהסיבה השורשית היא היזק ראייה אך לאחר שיש את הסיבה הזו יש חיוב בעצם לבנות כותל.

הבאנו את דברי הרש"ש שכל אחד בונה לפי חלקו בחצר, שאלו האחרונים אם נדרש לסלק היזק ראייה אז מה איכפת לי כמה חלק יש לו בחצר? תשובה לדבר, השאלה נכונה אם התקנה היא רק לסלק היזק ראייה, אבל אם זה דין לבנות כותל בעצם אז ודאי שהולכים כל אחד לפי חלקו כי זה חיוב ממוני.

  • מסכת ב"ב פרק א
מסכת ב"ב פרק א
 הבא בסדרה: גמרא בבא בתרא עיון 007
 קודם בסדרה: גמרא בבא בתרא עיון 005

שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס

ט"ו בשבת

ט"ו בשבט
פי די אף סדר ט"ו בשבט
10 שיעורי שמע
2 שיעורי וידאו
ט"ו בשבט
PDF TU B'SHVAT SEDER
10 AUDIO SHIURIM
2 VIDEO SHIURIM

חודש שבט

חודש שבט

מהות 013 שבט אכילה »
מזל 014 שבט מזל דלי »
שבט 011 שבט אשר »

Eating for Hashem Seeing the Pure Root
Eating for Hashem Eating with Holiness
Mazal - PailEating for Hashem
Eating for HashemElevated Eating
Tu'Bshvat SederTu'Bshevat Seder
סדר ט"ו שבטסדר ט"ו שבט
וידאו ט"ו בשבטוידאו ט"ו שבט

שיעורי אודיו חדשים

א-ש אש–בלבביפדיה מחשבה
א-ל אלה–בלבביפדיה עבודת השם
א-ל אלקים–בלבביפדיה עבודת השם
א-ש אשה–בלבביפדיה מחשבה
א-ר ארור–בלבלביפדיה מחשבה חנוכה

שובבים

ימי השובבים כמו שכבר המליצו הקדמונים ע"פ הפסוק "שובו בנים שובבים" אלו ימי תשובה, וצריך להבין את שורש האור  המשך

שובבים למעשה
תיקון פגם המחשבה
תיקון פגם הזכור

Repairing "Man"
Internalizing
Self-Purification
Fixing By Simplicity
What It's ALL About
Teshuvah
Purifying Thoughts

The Time for Fixing

PDF
Time for Fixing
63 pgs.

הזמן לתיקון

PDF
הזמן לתיקון
39 עמודים

שידור חי

שידור חי
073.295.1245
USA 718.521.5231

 

לִשְׁאוֹל!

xxxx
שאילות להרב שליטה
עכשיו אתה יכול
לשאול 
את הרב
 
את כל השאלות 
שתמיד רצית לשאול! 
»»»
רשימה שו"ת »»»
ask in english

 

קורונה

קורונה

העבודה שלנו לבטל כל חיבור נפשי, ועד כמה שניתן מעשי, מכל תהלוכות העולם, ולהתחבר אליו ית"ש ותורתו, ותו לא. בעומק, להתחבר לנשמות ישראל, ובפועל להתחבר ... המשך

מהות התקופה קורונה
הגיע הזמן ליחידות
סוד יום שכולו שבת

Core of Corona
Revealing Individuality
Time to Find Inner Light

צור קשר

מכון ארבעת היסודות

 

הצורך בלימוד והכרת הנפש

מעוניינים להגיב, לשאול, להתעדכן, לתרום?

נא ליצור קשר:

054.840.8188
4elements@bilvavi.net

מקורות

מקורות ארבעת היסודות

 

  • הכרת הבורא
  • הכרת עצמי
  • התבודדות
  • 4 היסודות
  • דרשות
  • תורה ותפילה
  • מועדים
  • פירושים
  • בלבביפדיה
www.bilvavi.net
  • www.bilvavi.net
  • info@bilvavi.net יצירת קשר
  • טל. 052.763.8588
Torah that speaks to the hearts of Jews from all walks of life תורה המדברת אל לבם של היהודים

  • www.moshebooks.com | 03.578.2270
  • רכשו את ספרי הרב מאת www.moshebooks.com משלוח עולמי 03.578.2270 / מפיצי שירה בארה"ב 718.871.865
  • World Wide Delivery ISRAEL+972.3.578.2270 / USA Shira Distribuors 718.871.8652



קיומו של אתר זה אינו מהוה אישור של הרב שליט"א לשימוש באינטרנט.
להפך, הרב שליט"א מתריע מאד כנגד השימוש באינטרנט שנאסר
ע"י גדולי ישראל מחמת הסכנות הרוחניות הגדולות הקיימות בו.
ואף הרשת המסוננת רבה בה המכשלה מאוד לאין שיעור
ויש לברוח ממנה כבורח מן האש ויתר על כן.

ניתן להשיג את כל שיעורי הרב שליט"א בעמדות "קול הלשון"
הנמצאות בבתי כנסיות ובתי המדרשות ברחבי הארץ.
וכן ניתן לשמעם "בקול הלשון", בטלפון:
ישראל – 073.295.1245 \ ארה"ב – 718.521.5231