www.bilvavi.net

הקדמה

חג הסוכות, מצוותיו העיקריים הם ד' המינים והישיבה בסוכה, זולת ניסוך המים שהיה במקדש. בד' המינים יש בהם דין של נענוע, תנועה, תנועה של ריחוק מן הרע, ותנועה של קירוב לקב"ה. לעומת זאת מצות ישיבת הסוכה אין ענינה תנועה, אלא ענינה ישיבה וקביעות בסוכה, תשבו כעין תדורו. ואלו הן ב' מדריגות בעלית האדם במדרגות הסולם העולה בית א'ל. שלב ראשון תנועה להיכל המלך, ולאח"כ ישיבה בצל המלך, צילא דמהימנותא. יתר על כן, סוכה דלעת"ל, שתהא עשויה מעורו של לויתן, אז יהפך העור בע' שהוא בחינת צל, העלם האור, כותנות עור שמעלים ומסתיר - לאור בא'. ולכך סוכה זו דלעת"ל - כולה אור. וזהו בחינת כל האזרח שנאמר במצות סוכה, אזרח לשון זריחה. כי בעומק, סוד הסוכה אינו רק ישיבה בצל הסוכה, אלא ישיבה באורו ית"ש, בחינת זריחה. וזהו בחינת סוכה מלשון יסכה, שסוכה ברוה"ק בבחינת מ"ש אלעתיד לבוא שידעו אותי למקטנם ועד גדולם. שגם בקטנות שהוא בחינת העלם, צל, יהיה אור. וזהו בחינת מש"כ לדוד ה' אורי וישעי, אורי זה ר"ה וישעי זה יוה"כ. ומצד כך סוכות שהוא המשך לזה, בבחינת שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, אזי סוכות הוא גילוי בפועל של ה'אורי' של ר"ה, שכולו אור. והשתא שר"ה הוא גם יום הדין לכל, בבחינת חג שהלבנה מתכסית בו, אזי סוכות הוא בבחינת צל. משא"כ לעת"ל, שאין רע ואין דין, ואור הלבנה לא יתכסה, אזי סוכות הוא כולו אור. למעלה מכך הוא בחינת שמיני עצרת, יום היחוד בין קוב"ה לכנסת ישראל, עכבו עמי עוד יום אחד. והיחוד הוא לעולם בחשק, והוא החשק שלמעלה מן האור, ויהי ערב ויהי בוקר, חשק קודם לאור, חשק למעלה מן האור.

תוכן הענינים 

א          דברי התעוררות והתבוננות לאחרי החגים
ב          סוכות בזכות אברהם
ג           ולמקנהו עשה סוכות
ד          סוכה כהגדרת מקום
ה          ענין נשיקת שמים וארץ בסוכות
ו           הדעת הוא לבוש
ז           אור וצל בסוכה
ח          ענין הויה ואדנות (א)
ט          ענין הויה ואדנות (ב)
י           ענין הויה ואדנות (ג)
יא         בענין האתרוג (א)
יב         בענין האתרוג וכח הנתינה והקבלה
יג          בענין הדר בלולב
יד         בענין לולב ואתרוג - מיהו הראשון
טו         בענין לולב דעיר הנדחת
טז         בענין הדקל (א)
יז          בענין הדקל (ב)
יח         כח של שלש וכח של חמש
יט         לולב על דרך הדרש